החלטה בתיק ב"ל 17178-11-11

1.         תביעת התובע להכרה בליקוי השמיעה ובטינטון מהם הוא סובל כ "פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מ- 4.11.10,  בנימוק כי כושר השמיעה של התובע בתדירויות הדיבור לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

            כמו כן ציין הנתבע במכתב הדחיה, כי התובע לא פנה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי עקב הטינטון כדרישת סעיף 84 א' (ב)(3) לחוק, וכי אין המדובר בטינטון תמידי.

            כנגד החלטה זו הוגשה התביעה בתיק שלפנינו ובכתב התביעה ייחס התובע את הירידה בשמיעתו ואת הטינטון לחשיפתו לרעש מזיק במסגרת עבודתו.

2.         הנתבע בכתב ההגנה חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, כי לא התקיימו בתובע תנאי סעיף 84 א' לחוק על מנת להכיר בליקוי השמיעה ובטינטון כ"פגיעה בעבודה".

3.         הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה, באשר לתשתית העובדתית שתופנה למומחה ואשר הינה כדלקמן :

            א.        התובע יליד 1953;

ב.         התובע עבד על ציוד הנדסי כבד (לרבות, עבודה על מלגזות, מחפרון, טלסקופ), עבודה במסגרתה נחשף לרעש מזיק בתקופות:

 מ-2/03 ועד 5/03, מ-8/04 ועד 10/05, מ-3/06 ועד 7/07, מ-5/08 ועד 6/08 ומ-1/09 עד 7/09;

ג.         בתקופות אלה עבד התובע 6 ימי עבודה בשבוע, כ-10-12 שעות עבודה ביום;

ד.         התובע העיד שקיבל אטמי אוזניים, בעת שעבד בעבודות אלה (עמ' 3, ש' 14 לפרוטוקול), אולם היה רעש חזק מאוד מקופרסורים, מכונות בטון, מכונה לחיתוך רשת ועוד, למרות האטמים.

ה.        התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל כ"פגיעה בעבודה", וזאת בתאריך 14.7.10.

4.         הוראות סעיף 84 א' לחוק הינן כדלקמן:

"(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה -

(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן - רעש מזיק);

(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה -

(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - רשומה רפואית);

(ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

            (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - הטינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכל כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה -